הנה בא אלול

שלום,

הנה בא אלול. הקיץ לא ממש נגמר, אבל החופש הגדול מגיע לסופו.

ילדי שלי כבר מזמן לא במערכת החינוך, אבל כל מי שזכה להיות הורה נלפת בגעגוע והקלה לקראת הראשון בספטמבר.

נדמה שדבר לא מסמן את תנועתו האין סופית של הזמן כמו תחילת שנת לימודים. לא ברור מה הסתיים ורבה אי הידיעה מה יקרה, אבל אין מנוס מההכרה שהזמן עובר.

ההכרה הזאת מעלה בהכרח תהיה על החיים.

לפי מסורת שיצרו ועצבו חז"ל במאות הראשונות לספירה, אלול הוא זמן ההכנה הנפשית לראש השנה ויום כיפור.

היכן טעינו בשנה החולפת? היכן שגינו? האם פגענו באדם ונמנענו מבקשת סליחה? האם פעלנו כמיטב יכולתנו?

אנחנו מוזמנים למסע פנימי שיארך 40 יום. הזמנה לחשבון נפש.

אין צורך להיבהל ולהירתע. לא נדרש חודש של שתיקה וחרטה.

אבל כן נכונות לעסוק במה שאולי הדחקנו ודחפנו למעמקי התת מודע.

לא כדי להכות על חטא, אלא כדי לקחת אחריות. כדי לנסות להשתפר, לעשות יותר כדי שהעולם שלנו יהיה טוב יותר.

כמו שכתבה מרשה פלק:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לְיִפְעַת תֵּבֵל

לִפְעלֹ וְלַעֲמלֹ לְתִקּוןּ עולָֹם

כִּי בְכחֵֹנוּ לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן

ובּיְדֵָינוּ להְצַמְיִח גאְֻּלהָּ.

בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁכְּנוּ לָבֶטַח

כָּל בָּאֵי עולָֹם.

הרגע הגיע. סוף הקיץ כאן.

נברך את העוברים בשערי מערכת החינוך,

אלו שפותחים את הדלת מצידה השני

ומזמינים ללמוד בשמחה 

ואת המשפחות לדורותיהן

שעברו קיץ לא פשוט וניסו בכל דרך

לשמור על אווירה מהנה לצד המציאות.

שלך,

הרבה אילה