שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על הגיור הלא אורתודוקסי

מה הסיפור של החלטת בג"ץ בנושא הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי?

לאחרונה התפרסמה החלטה של בג"ץ הנוגעת לעתירות שהוגשו בשנת 2005 ואילך בשם גרים שהתגיירו באמצעות התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל. במסגרת העתירות נתבקשה הכרה בגיורים לצורך חוק השבות – דהיינו הענקת מעמד עולה ואזרחות ישראלית למתגיירים אלה. המשמעות המעשית של ההחלטה נוגעת לכמה עשרות א.נשים שהשלימו את הליך הגיור לפני שנים אבל משרד הפנים סירב להעניק להן ולהם את האזרחות, המוענקת לכל מי שגוירו בגיור הממלכתי או הפרטי- האורתודוקסי.

האם בית הדין פגע בסטטוס קוו בנושא דת?

אין בפסיקה זו שינוי ממשי בסטטוס קוו הישראלי, או בשינוי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. בשנת 2005 הבהיר ביהמ"ש העליון שיש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות בחו"ל לצורך חוק השבות ובשנת 2016 הכיר בגיורים פרטיים שנערכו בישראל במסגרת אורתודוכסית לצורך חוק השבות.

את הניסיון לשנות את הסטאטוס קוו ניתן לראות דווקא בניסיונות החוזרים ונשנים של הרבנות הראשית ונציגיה בכנסת לחוקק את "חוק הגיור" שיאפשר שימוש במדיניות הגירה גזענית, ברשימות שחורות, בחודרנות מגוחכת לחיי הפרט ומערכת ערכים שאיננה רלוונטית למרבית אזרחי ישראל.

מהו גיור רפורמי וקונסרבטיבי?

התנועות רואות בפעולת הגיור משימה דתית ולאומית מן המעלה הראשונה ומרכיב משמעותי בשירותים הרוחניים שמציעות קהילות היהדות המסורתית והמתקדמת בישראל לציבור הרחב. בניגוד לטענות הזרם האורתודוכסי על הגיור הרפורמי, הוא איננו "פס ייצור לגרים", והליך הגיור מדוקדק וקפדני. חשיבות מפעל הגיור התחדדה מאוד בעקבות גל העליה המבורך ממדינות חבר העמים.

התנועות מפעילות בית דין מרכזי לגיור. כל הגיורים של התנועות בישראל נערכים בבתי דין אלה וכל רבני התנועות וקהילותיהן מחויבים למדיניות הגיור של מועצות הרבנים הרפורמית והקונסרבטיבית. במסלול הגיור הרגיל (להוציא קטינים וצאצאים של יהודים אשר קיבלו חינוך יהודי – אלו נדרשים הליך קצר יותר) נדרשים המתגיירים לתהליך לימודים של כשנה לפני התייצבותם בבית הדין. בתי הדין של התנועות מחייבים את המתגיירים במילה (בעבור גברים) ובטבילה. הגרים מתחייבים לעצב אורח חיים יהודי משמעותי.

התנועות מגיירות אזרחים ישראלים, תושבי קבע ותושבים ארעים הנמצאים במסלול המדורג לרכישת אזרחות (מכוח קשרי משפחה) או שזכו למעמד של תושב מטעמים הומניטאריים. על מנת למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור לצורך רכישת מעמד בישראל, התנועות אינן מגיירות תיירים ומהגרי עבודה ובכלל לא מגיירות שוהים ללא מעמד. כך מגיירות התנועות מדי שנה כ-300 גרים.

למה להעדיף גיור רפורמי או קונסרבטיבי?

יש דרכים שונות להיות יהודי. כל אחד מאיתנו בוחר איזה מין יהודי אני רוצה להיות – האם אני חילוני.ת? מסורתי.ת? רפורמי.ת? חרדי.ת? אנחנו בוחרים ובוחרות כיצד להתחתן, כיצד לחגוג בר/בת מצווה, כיצד להפוך את השבת ליום מיוחד ומקודש, איזה חינוך להעניק לילדינו ועוד ועוד.

בתי הדין האורתודוקסים לגיור דורשים מן המתגיירים לחיות כאורתודוקסים ולנהל אורח חיים הלכתי מוקפד- כולל חינוך דתי לילדים. בעשורים האחרונים הם הגבירו את הפיקוח על המתגיירים ומאיימים בביטול הגיור בדיעבד, אם המתגיירים יסטו מן הדרך הזאת, גם שנים לאחר השלמת הגיור.

בבתי הדין של התנועות (רפורמית/ קונסרבטיבית) המסר לגר הוא זה: עם השלמת תהליך הגיור אתה יהודי לכל עניין ודבר. ככזה, עליך לבחור איזה מין יהודי אתה. למדת את הדרך שלנו להיות יהודי ואתה מוזמן להישאר בינינו. אבל לא נפקיע ולא נבטל את הגיור אם תבחר אחרת.

המסר הזה נשען על תהליך הגיור המתואר בתלמוד:

"אין מרבין עליו (על הבא להתגייר) ואין מדקדקין עליו. קיבל (על עצמו עול מצוות) מלין אותו מיד. ... נתרפא (מברית המילה) מטבילין אותו מיד ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר (מופיע במסכת יבמות מ"ז).

איך להתחיל גיור רפורמי?

פנו אלי (טל' 054-6246811).

אני אענה על שאלותיכם, אחבר אתכם לבית הדין שלנו, אלווה אתכם בתהליך ואכין אתכם לגיור. ואעשה כל זאת ברוח התורה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. דברים י, יז-כ.