בין הכרח לחירות

שלום לך,

סיפור יציאת מצרים מתחיל בעבדות.

מתי זוכים בני ישראל לחירות?

האם לאחר חציית ים סוף, כשהם ניצבים מול המדבר הגדול?

אולי רק כשהגיעו לארץ כנען וכבשו אותה?

ואולי רק מאות שנים מאוחר יותר, כששאול המלך הסיר מעליהם את איום הפלשתים, או כשדוד איחד את השבטים כולם לממלכה?

התשובה המסורתית ברורה: החירות באה עם מתן תורה.

ברגע שבו קיבלו על עצמם עול מצוות, הפכו בני ישראל לבני חורין באמת. כי רק בתוך מסגרת של ערכים ומחויבות, בתוך ברית של אחריות לגורלנו כעם, מתאפשרת חירות שלמה.

חירות אינה רק שחרור מעבדות, אלא היכולת לבחור בברית, לבחור בחיים שיש בהם משמעות.

נאמר בשם הרבי מקוצק שעל כל אדם להתייגע בהבנת פרשיות הגלות ויציאת מצרים, כדי ללמוד מהן כיצד יעבור את גלויות חייו.

מהי גלות חיי?

מהי העבדות שלי?

ומהן בשבילי גאולה וחירות?

אברהם יהושע השל כתב:

מִי הוּא הָאָדָם הַחָפְשִׁי?

הָאָדָם הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר אֵינוֹ נִסְחָף בְּזֶרֶם הַהֶכְרֵחַ,

אֲשֶׁר אֵינוֹ כָּבוּל בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַתַּהֲלִיכִים,

אֲשֶׁר אֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד לַנְּסִבּוֹת.

אָנוּ בְּנֵי חֹרִין בִּרְגָעִים יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת.

דבריו של השל מדברים אל כל אדם בכל זמן. גם אנחנו נסחפים לעיתים בזרם ההכרח, מחויבים לנסיבות ולתהליכים של מציאות חיינו.

רק ברגעים נדירים, יקרי מציאות, אנו זוכים להפוגה פנימית ולתחושה של חירות.

ברגעים כאלה מתגלה כוח היצירה שבתוכנו. יצירה במילים, באמנות, בתנועה, באהבה. כשהיצירתיות נובעת מתוכנו, היא פותחת מרחב של חופש בתוך המציאות הסוגרת.

יְהִי רָצוֹן שֶׁבְּיָמִים שֶׁל אִי־וַדָּאוּת וּמֶתַח,

לֹא יֹאבַד מֵאִתָּנוּ זִיק הַחֵרוּת הַפְּנִימִית.

שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכֵנוּ רְגָעִים שֶׁל נְשִׁימָה וִיצִירָה,

שֶׁנַּשְׁכִּיל לְזַהוֹת אֶת רִגְעֵי הַחֵרוּת הַקְּטַנִּים,

לְטַפֵּחַ אוֹתָם

וְלִבְחֹר, שׁוּב וָשׁוּב, בְּחַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַשְׁמָעוּת.

וְשֶׁנִּזְכֶּה אָנוּ וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל

לָצֵאת מְצֵרָה לִרְוָחָה, מֵחֲשֵׁכָה לָאוֹר גָּדוֹל.

חַג שָׁקֵט וְשָׂמֵחַ!

יצירה: טלי דונג

שלך,         

הרבה אילה