מסיימת תפקיד. לא נפרדת.

בסוף ספטמבר אסיים רשמית את תפקידי כרבה של קהילת תפילת האדם. מי שהגיעו לתפילות ולאירועים בחגי תשרי כבר ראו את מרב שטרן מובילה ומנחה, ואותי יושבת בין חברות וחברי הקהילה.

ועדיין המשכתי ללוות, לסייע ולהחזיק את החוטים מאחורי הקלעים.

בחול המועד סוכות אסע עם עמי אישי ליפן. כשאחזור כבר לא יהיה לי תפקיד רשמי בקהילה. אחרי כחמש עשרה שנים של הקמה, הובלה וניהול, אני פורשת לגמלאות ומפנה את מקומי למרב. זה שינוי גדול בחיי, בחיי הקהילה ובחייה של מרב.

מבחינתי זה קורה בדיוק בזמן ובדיוק בדרך שקיוויתי שיתרחש.

לפני שנתיים שאלתי את מרב אם תרצה לקחת את ההובלה של קהילת תפילת האדם כשאצא לפנסיה. היא התלבטה, חשבה ושקלה, ואז שימחה אותי מאד בתשובה חיובית. תכנית העבודה שאישר ועד הקהילה לשנת 2026 נבנתה מתוך הנחה שאסיים את עבודתי במהלך השנה. אפשרתי למרב לבחור את המועד המדויק שבו תיכנס לתפקיד, וביקשתי שזה יהיה במהלך השנה הזו.

ועד הקהילה - עדינה מקובר היו"רית, תמר נווה קורן, גילי רוזן כץ ובתיה דיסקין, יחד עם חברות ועדת הביקורת דורית כבביה לנדאו ואילת הילובני - אישר את התכנית והתחייב לסייע למרב ככל שיידרש. כולנו במודעות לכך שמרב נכנסת לתפקיד בהיקף של חצי משרה בזמן שהיא עסוקה בשנת הלימודים האחרונה והתובענית ללימודי הרבנות. היא מחליפה רבה שעבדה במשרה מלאה ולכן תזדקק לעזרה של חברות וחברי הקהילה.

ומה איתי? אני נשארת רבה. מזה אני לא פורשת. אהיה זמינה. אני אלמד ומדי פעם אתן דרשות או אוביל תפילות. אעשה כמיטב יכולתי לעזור בקידום תכנית הגיור שלנו ובכל מה שיידרש. בעיקר אהיה חברה פעילה ומעורבת בקהילה.

חג הסוכות מלמד אותנו שהודיה על הבית נעשית דווקא כשאנחנו יוצאים ממנו; במעבר מן המקום הבטוח אל הארעי והרעוע. לכן נכון כל כך שהיום, כשאני מסיימת את תפקידי כרבת הקהילה, אני בהודיה גדולה על האפשרות לפרוש בלב שקט ובנחת רוח.

אני מודה למרב שנכנסה לתפקיד בכישרון, בהתלהבות ובחרדת קודש. אני מודה לוועד הקהילה ולכל מי שיעמדו לצידה, יושיטו יד כשצריך, יעזרו ויעודדו.

אני מלאה הודיה לכל מי שעזרו להקים את הקהילה, לייסד ולנהל עמותה ולפתח חיי קהילה תוססים ומעניינים.

תודה גדולה במיוחד אני נושאת לעמי אישי האהוב. מהרגע בו חלקתי איתו את הרצון להיכנס ללימודי רבנות הוא תמך בי בכל דרך אפשרית. הוא הגיע לתפילות והחזיק את השירה בקולו הערב, הכיל אצלנו בבית שיעורים וישיבות עד שקיבלנו בית כנסת. הוא הוביל את גיוס הכספים ועבר על כל מייל ששלחתי בבקשת תרומות. הוא היה לצידי בשעות קשות וברגעים של אובדן דרך. את כל זה עשה באהבה ובחיוך. ועכשיו אנחנו עוברים יחד להיות פנסיונרים עליזים בע"ה תתברך. 

אני מסיימת את תפקידי ונשארת נוכחת ומעורבת כחברה גאה ואוהבת בקהילת תפילת האדם.

חג שמח