מילים שמדברות החוצה: בין התכנסות יום הכיפורים לשמחת הסוכות

מהנעשה בקהילתנו

משולחנה של סטודנטית לרבנות

מילים שמדברות החוצה: בין התכנסות יום הכיפורים לשמחת הסוכות

יום הכיפורים וחג הסוכות מרגישים כמעט כמו תמונת מראה זה של זה.

מאז אלול ועד יום הכיפורים עסקנו בעיקר פנימה – ב"קישקע" של הכאבים, בתבניות ובדפוסים שמנהלים אותנו למול העולם. הארנו את הפינות החשוכות, והגענו לשיא ההתכנסות בכיפור: הסטנו את כל הסחות הדעת כדי להתבונן באומץ על חיינו, על הסליחות שלנו ועל התקוות לשנה החדשה.

ואז מגיע סוכות.

עוד לפני שהגשם הראשון יורד ומרטיב קצת את הקישוטים, הסוכה מוציאה אותנו מאזור הנוחות – והפעם, ישר אל המרחב הציבורי. כאילו החג אומר לנו: התנקתם? התחדשתם? עכשיו צאו החוצה ותפיצו את הטוב הזה על הסביבה.

הסוכה דורשת מאיתנו להוריד את ההגנות הקבועות – את קירות הבטון, את התקרה היציבה ואת ההסתגרות. השכנים ברחוב שומעים את השיחות, עוברים ושבים רואים מה עובר על השולחן המשפחתי, ופתאום הפרטי והציבורי מתערבבים. זהו זמן לצאת מעצמנו: לארח, להתארח, לפתוח את הלב ולהשפיע אנושיות וקהילתיות.

לא במקרה דווקא בחג הזה ציווי השמחה מופיע שוב ושוב:

"וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כ"ג, מ')

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..." (דברים ט"ז, י"ד)

"וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז, ט"ו)

חכמינו תהו: מדוע דווקא בסוכות מודגשת השמחה שלוש פעמים? הם הסבירו בפשטות: בפסח התבואה עוד בשדה; בשבועות נאסף רק הדגן; אך בסוכות – כל פירות האדמה והעמל של השנה כולה כבר נאספו הביתה. כשהאסם מלא, השמחה יכולה להיות שלמה.

אבל השמחה הזו הופכת שלמה באמת כשהיא לא נשארת סגורה בדלתות אמותינו, אלא מתרחבת אל הקהילה. השמחה היא במהותה רגש חברתי – היא מתעוררת כשאנחנו יחד, ומצליחה לשחרר אותנו מהכובד והעצב, גם אם רק לרגע.

אפילו במגילת קהלת, אותה אנו קוראים בחג הסוכות – חיבור שלרוב מזוהה עם טון מלנכולי ומהרהר – הנימה מתהפכת כשקוראים בה לעומק. המילה "שמחה" מוזכרת בה כמעט 20 פעמים! "כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח" (קהלת י"א, ח'). קהלת לא מזלזל במורכבות החיים או באירועים הלא-פשוטים שאנחנו עוברים, אלא מציע חוכמת חיים: הידיעה שאנחנו חיים פעם אחת, ומקבלים אינספור ברכות קטנות – מנשימת הבוקר ועד מפגש אנושי – מעבירה את השאלה למקום אחד: במה אנחנו בוחרים להתמקד כשאנחנו עוברים את היום?

בקהילה שלנו נבחר לשמוח יחד. בכניסת חג הסוכות, המתחבר השנה לערב שבת, ובהמשך השבוע נתכנס לארוחת ערב סוכתית משותפת עם תכנים ושירים שחברי הקהילה מביאים עמם (כמיטב מסורת שלוש הרגלים שלנו).

נבחר לשמוח, לפתוח את הלב, ולו לכמה רגעים של ביחד.

שבת של שלום ושמחה.

מרב