לחג (יותר) שמח ושנה (יותר) טובה

שלום, 

אמש אמרה לי מישהי "פעם כל מי שפגשתי היה אומר חג שמח. אבל בשנתיים האחרונות זה נפסק. כמעט נעלם לגמרי". 

היא שיקפה מציאות בה קשה לשמוח וקשה לשמור על שגרה של חגיגיות ואופטימיות. גורל החטופים. שלום החיילים והחיילות. הכלכלה. המצב המדיני. הערעור השיטתי של מוסדות המדינה. כל אלה נמצאים בראש מעינינו ומסיחים את הדעת מהכיף של ההכנות לחג, מן ההתרגשות של המפגשים המשפחתיים הקרבים, ומן התפילות היפות של חגי תשרי. 

לכן חשוב לזכור שראש השנה נתפס במסורת היהודית כזְמַן מַעֲבָר בֵּין לְבֵין, מה שמכונה זְמַן לִימִינָלִי, סִפִּי, מעין סף דלת בין פנים לחוץ. המסורת שלנו אוהבת מאד זמנים כאלה. כך למשל, שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם ביום שישי, רגע לפני כניסת השבת, נקראת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ונחשבת לזמן מיוחד מאד. אגדה עתיקה מספרת שבשעת בין השמשות של סוף היום השישי לבריאה נבראו עשרה דברים ניסיים כמו הקשת בענן, המן שירד במדבר ולוחות הברית. 

התלמוד מרחיב את התפיסה הזאת וקובע ששלוש נשים עקרות נפקדו (הרו) בראש השנה- שרה, רחל וחנה. בשחרית של ראש השנה נקרא מן התורה את הסיפור על פקידת שרה ולידת יצחק ובקריאת ההפטרה נשמע איך התפללה חנה לילד וילדה את שמואל. 

המקורות בתלמוד על פקידת שרה, רחל וחנה הם היסוד לאמונה שראש השנה הוא זמן לנסים פרטיים, במיוחד בנושאי חיים, פרנסה ולידה. המסורת החסידית והקבלית מרחיבה שהיום “ממלא” את כל השנה בכוחות חדשים, ולכן תפילות ובקשות בו נחשבות חזקות במיוחד.

מה אומרת לך האמונה בניסים? 

עבורי, נס הוא התרחשות שאיני יכולה להסבירה בכלים המדעיים הרגילים של סטטיסיקה, תצפיות גיאולוגיות או ביולוגיות. האפשרות של נס נותנת לי כוח ותקווה. 

ניסים שראיתי: הריון או החלמה שכבר נואשנו מלצפות להם, הסכמי שלום שהחזיקו מעמד גם אחרי השבעה באוקטובר, התחדשות החיים ביישובי העוטף...

לכן אני מאמינה שיהיה טוב. יותר טוב. טוב מאד. 

לכן אתעקש לשמוח בחגים הבאים עלינו לטובה ואתפלל לשנה טובה. יותר טובה. טובה מאד. 

שלך, הרבה אילה