ט"ו בשבט והלאה

שלום, 

היום חמישה עשר בשבט. התאריך הזה שימש בימי הבית השני לצורך חישוב מס על יבולי העצים, כיון שנחשב לשיא החורף. בסדר ט"ו בשבט שיצרו מקובלי צפת במאה ה-16 יש לשתות  4 כוסות יין במינונים משתנים של לבן ואדום. הכוס הראשונה כולה יין לבן. מדוע? כי היא מסמלת את החורף במלוא עוזו ואכן, בשבוע החולף ירד עלינו חורף ישראלי במלוא כוחו.  אבל היין הלבן גם מסמל את הקור החודר ללב ולנשמה כשאנחנו מסתגרים ומתרחקים מאנשים אחרים. בכוס השניה מוהלים מעט יין אדום בתוך הלבן והשלישית רובה יין אדום. היין האדום מסמל את התחממות הטבע, שפע הפריחה וגם את ההפשרה הנכספת של הלב והנשמה. 

התקווה להמסת הלבבות הסגורים מלווה אותנו ממהדורת חדשות אחת לאחרת בתקופה הזאת. המילים העתיקות על יציאה מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה קיבלו משמעות רלוונטית, כואבת וחיונית ביותר. 

בתוך המערבולת של עצב, כעס, הקלה ונחמה, אני נאחזת מצד אחד בסיפורים העתיקים של עם ישראל ומצד שני בכוחות הנפש ובעשיה החברתית המופלאה של ישראלים וישראליות היוזמים ועושים ומצליחים להביא אור, חמלה ותמיכה לפינות נסתרות של המדינה.

ברצוני להזמין כל אחת ואחד מקוראי המייל להגיע לבית הקהילה שלנו ביום שלישי הקרוב. 

במסגרת סדרת המפגשים נעשה ונצליח – יוזמות חברתיות בחוף הכרמל נפגש לשיחה גלויה עם מקימי האתרים החברתיים האהובים במרחב שלנו:

ענת ודורון פרקש יספרו על בוסתן תום

ניר מלמד יספר על חאן יותם

ותמיר הירשברג יספר על המעיין

נשמע על האני מאמין החברתי שלהם ושל האתר, על החלום, האתגרים, החסמים וההצלחות.

בקבלת השבת מחר נשלב נגיעות (וגם טעימות) מן התכנים של ט"ו בשבט ונראה מה יש לנו ללמוד השנה מפרשת יתרו. 

לצידי תהיה קרן סימן טוב ויחד אתכם נרחיב לבבות ונקרב מרחקים.

לסיום, אספר על המפגש המרתק ומעורר ההשראה עם האקולוגית חדווה אריאל .

חדווה חשפה בפנינו את המסר של התורה לנו לקחת אחריות על העולם, החל מן הציווי החזק לאדם שעליו לעבוד ולשמור על הבריאה- לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ. 

היום, הדגישה חדווה, הדרך העיקרית של כל אחד מאיתנו לעשות את חלקנו באותה שמירה, היא הפרדת הפסולת הביתית, כך שכמה שפחות ממנה ישונע במשאיות ויכסה את האדמה. כך שאשפה תהפוך לזב"ל = זה ברכה לאדמה. 

האשפה הירוקה- חזרה לאדמה. האשפה מעשה ידי אדם- למחזור ככל האפשר. 

בברכה לשבת של שלום וחירות 

אילה

--