שלום,
היום החל חודש אלול. נהוג לברך שיהיה חודש טוב. לפני 4 ימים החל חודש ספטמבר ובבתי הספר והגנים ברכו בשנה טובה. הלוואי ויכולנו פשוט להיות בתחושת הברכה ובציפייה שיהיה טוב.
אך אחרי 11 חודשים כואבים גילינו שהלב הקולקטיבי שלנו יכול שוב להישבר וקולו של השבר נשמע לאורכה ולרוחבה של המדינה. השילוב בין החלטת ממשלה שלא לחתום על עסקה לשחרור החטופים עם גילוי גופותיהם של 6 מהם היה בלתי נסבל. המדינה הוצפה באבל וזעם.
פסוקי הפתיחה של מגילת איכה כמו הפכו לתיאור חי ונושם: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ. אֵין־לָהּ מְנַחֵם מִכׇּל־אֹהֲבֶיהָ. כׇּל־רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.
בשיר שכמו נכתב היום, שואלת רחל שפירא מאין כוחות לשאוב? וממשיכה: מי שחווה את בערת הקיץ /ליבו לבית /ופני הנוף ראי לחרדותיו / את מי ישביע /את מי ירגיע /ועל מה יתפלל עד סתיו.
אני שואבת כוחות מן היחד שלנו. מן האבל המשותף ומן הזעקה המשותפת. מחיבוק ומשיחה. מחיפוש הדרך לחזק את העם והמדינה למרות המנהיגות ערלת הלב שלנו.
לכן חוזרת ומזמינה אתכם לבוא, להצטרף, להיות בפעולות הקהילה המביאות רגיעה לנפש, כוחות וריפוי.
את קבלות השבת של אלול נפתח בתקיעת שופר. קול השופר יש בו קריאה להשכמה, לחשבון נפש ולתשומת לב לפעולה שלי בעולם. ויש בו גם מן הזעקה. נקשיב ונשמע ואז נכנס לקבלת השבת.
בהמשך, תראו הזמנה לסיור ותפילה בעוטף עזה, לקראת יום השנה לטבח הנורא.
וגם, כמנהגי לקראת החגים, הזמנה לתרום למשפחות מוחלשות ולמשפחות של מפונים, דרך קרן בכבוד של התנועה הרפורמית.
אני תרמתי.
בברכה לשבת של נחמה ושלום,
קרן 'בכבוד'
קרן 'בכבוד' בשיתוף מתנדבים/ות וחברי/ות התנועה נמצאים בשטח, עבור אלפי משפחות מהצפון ומהדרום שנמצאות, עדיין, בבתי המלון ברחבי הארץ וביישובים בקו העימות. כמה חשוב לזכור שהן ממשיכות להתמודד עם מציאות קשה ביותר של חוסר וודאות ומצב בטחוני בלתי נתפס. אנחנו כאן עבורן להחזיק להן את התקווה והאור - יחד איתכם ואיתכן.
המלון הוא הבית היחיד כרגע עבורן, ואנחנו מנסות ככל שניתן לתמוך בהן ובילדיהן.
שכן לא נראה שיש אופק …האתגר המרכזי העומד בפנינו בעת הזו הוא לייצר שיגרת חיים עבור הגיל השלישי שנותר ללא תעסוקה, ולבני ובנות הנוער שאיבדו את המסגרות הבלתי פורמליות ואת הגרעין החברתי שלהם/הן. האור הגדול בימים אלה הם המנחות והמנחים המקצועיים מתחומי הטיפול והתרבות, מתנדבות/בים מהקהילות ומוסדות התנועה והתרבות שיחד איתנו מצליחים/ות בכל יום מחדש להפעיל תוכניות תרבות, פנאי, סיורים והרצאות בשלל נושאים, סדנאות, אירועי מוסיקה ותיאטרון.
במהלך החודשים האחרונים, בנינו מערך של חוגים וסדנאות, שהתקיימו על בסיס שבועי וקבוע במלונות. מפגשים לפיתוח חוסן אישי וקהילתי וליצירת מרחב שקט ובטוח. פוטותרפיה, בוסתנאות טיפולית, הגנה עצמית לילדים, מנדלות ויצירה. 15 נשים מכפר עזה שנפגשות אחת לשבוע בשפיים, לסדנת מנדלות מדיטטיבית.
כתבה לי המנחה: "עמדתי בראש השולחן וראיתי את כולנו סביבו, קצת צובעות, מדברות, מחבקות. עלו לי דמעות, זה לא מובן מאליו, שלמרות האובדן, הצלחנו לחזור ולפתוח את השולחן שלנו כמו בכפר עזה. כולנו בהודיה, ברגע של שקט, אנחנו ממשיכות ובוחרות בחיים. תודה שאתן דואגות לנו, מעריכה".
שרונה יקותיאל
מנהלת קרן בכבוד
לתמיכה ותרומה לחצו על הקישור:
Comments