בעניני דיומא

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

מי חסר בסדר הפסח?
 

כתבה: הרבה אילה רונן סמואלס

 

 

המטרה המוצהרת של סדר הפסח היא לספר ביציאת מצרים. זה המסר שהגדת פסח עצמה חוזרת ומשננת לנו:  וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים כֻּלָּנוּ זְקֵנִים כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם.

זו מטרה חשובה ומוצדקת כי זהו הסיפור המכונן של עם ישראל. היציאה ממצרים חשובה לא רק כדי לחגוג את החירות אלא דווקא כדי לזכור שהיינו עבדים. במצרים אנחנו היינו היסוד החלש ביותר בחברה- הגרים הנוכריים, מהגרי העבודה המדוכאים. משם יצאנו וכך התחלנו את דרכנו כעם שיש לו תורה, דרך וארץ. לא סתם מדגישה ההגדה: כָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

הבעיה היא שאם נסתפק בקריאת ההגדה- מתחילתה ועד סופה ללא דילוגים - נספר מעט מאד ביציאת מצרים. ההגדה המסורתית מביאה את הסיפור בקצרה ותוך הדגשת תפקידו של האל. מי לא נמצא בהגדה? הדמויות האנושיות שהתורה מספרת בהרחבה על תפקידן ביציאה מעבדות לחירות. ראש וראשון לנעדרים הוא משה רבנו, אבל גם אהרון ומרים לא מוזכרים בהגדה. היעדר שלישיית האחים לבית לוי מוסבר בנסיבות ההיסטוריות חברתיות בהן נוצרה ההגדה. סדר הפסח הביתי ובמרכזו ההגדה התעצבו בארץ ישראל במאות השניה והשלישית, לאחר חורבן בית המקדש השני. בעת ההיא היה מתח גדול בעם מול יהודים שהאמינו בדרכו של ישוע וכונו "המינים", אלה שיסדו את הדת הנוצרית. אחת הטענות של הנוצרים הייתה שישוע הוא הנביא הגדול הממשיך את דרכו של משה. לכן, העדיפו חז"ל (יוצרי ההגדה) להמעיט ככל האפשר את תפקידו של משה בעלילה, עד להעלמתו המוחלטת.

ההגדה שבידינו היא מקבץ של פסוקים, הלכות ואגדות, שכנראה לא עבר מעולם עריכה שיטתית. אם קשה לכם להבין איך מתחברים הרבנים שהסבו בבני ברק לסיפור יציאת מצרים- אתם לא לבד. כך גם אם תהיתם מדוע אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, או מי הוא אותו אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. כדי להרגיש נוח עם ההגדה לא די לקרוא אותה פעם בשנה. זהו טקסט מרובד ומורכב הדורש עיון מעמיק כדי לפענח את המקורות השונים ואת החיבורים ביניהם.

ובכל זאת: מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם ועלינו לספר בה דווקא לילדים- הקטנים והגדולים. הם קהל היעד של האירוע כולו ואנו מחויבות ומחויבים לעניין אותם ולערב אותם ובכל שנה לעשות זאת מחדש, בהתאם לגיל ולהרכב המשתתפים. זו משימה לא פשוטה!! הרי יש יותר מארבעה סוגים של "בנים". לסדר מגיעים לא רק חכם, רשע, תם וזה שאינו יודע לשאול. סביב השולחן יושבות גם הנבונה, הכועסת, המכילה והאדישה. ולפעמים ישנו כיסא ריק, של זה שלא מגיע לסדר כי לא רצה לבוא, או נסע לארץ רחוקה, או כי מת בטרם זמנו. יש שולחנות חג שבהם הכיסא הריק מחריש את כל המולת הסדר.  

אחת הדרכים להעשיר את סדר הפסח, להוסיף עניין ולתת מקום של כבוד לסיפור המקורי, היא הצבת  כוס מרים במרכז שולחן הפסח, ליד כוסו של אליהו. במסורת חז"ל, המים מסמלים את דמותה של מרים הנביאה, שהצילה את אחיה בהשיטה אותו על המים. חז"ל מספרים גם על בארהּ הקסומה של מרים שהרוותה במים חיים את ישראל במסעותיהם במדבר. את כוס מרים ממלאים במים זכים ואומרים עליה ברכה.

על הציווי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, נוסיף חלק משלים: בכל שנה ושנה חייבים אנו לעורר את השיחה על עבדות, על חירות, על עיוורון המדכא לכאבי המדוכא, על השאיפה לעתיד טוב יותר. סדר הפסח הוא הזדמנות נהדרת לשוחח, להקשיב ולהעלות מודעות לדברים החשובים.

הברכה על כוס מרים:
 

זוֹ כּוֹס מִרְיָם הַנְּבִיאָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֵי בְּאֵר מִרְיָם  לִרְפוּאָה וְלִגְאוּלָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּלְמַד מִמִּרְיָם וּמִכָּל הַנָּשִׁים  לָצֵאת בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת  אֶל מוּל הַנִּסִּים שֶׁל חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם וְלָשִׁיר לַה' בְּכָל רֶגַע.

כתב: מיכאל קגן

צרו קשר contact 

הרבה אילה רונן סמואלס

ayalasamuels@gmail.com

054-6246811