חברותי וחברי היקרים במעגלי המנהיגות של התנועה,

 

בהתרגשות גדולה אני כותב את הודעתי האחרונה לכם כמנכ"ל התנועה, 12 שנים ושלושה חודשים מאז הודעתי הראשונה ופחות מיממה ממועד השבעתי כחבר בכנסת ישראל. עוד תהיינה הזדמנויות רבות לומר דברי סיכום באופן מסודר ומקיף, ובניגוד לדרכי אני מבקש לא להיכשל הפעם בחובת התמצות. בעבורי הפער הגדול בין מספר הנמענים של ההודעה הראשונה ששלחתי למנהיגות התנועה בחודש ינואר 2009 לבין מספר הנמענים של הודעה זו, משקף היטב את מאמצינו והצלחותינו המשותפות בתריסר השנים האחרונות להרחיב את מפעלה של התנועה שלנו ולהעמיק את שורשינו בחברה הישראלית. כאשר אני קורא את אותה ההודעה, בה דיווחנו על טקסי בר המצווה הראשונים בקהילות גדרה ואבן יהודה (בשמן דאז), על התמיכה הראשונה של משרד החינוך בפעולות אגף החינוך, על חידוש פעילותו של "פורום הצעירים" ועל עוד עניינים רבים, מתחדדת בי ההכרה, איזו כברת דרך משמעותית עשינו מאז ועד היום, ועד כמה עוד ארוכה הדרך המשתרעת לפנינו.

זו היא אינה עת של פרידה אלא של חתימת פרק אחד ופתיחת פרק חדש. זכיתי להיות חבר התנועה קרוב ל-20 שנים לפני התמנותי למנכ"ל התנועה, ובכוונתי להמשיך להיות חבר התנועה ושליח שלה, כל עוד כוחותיי עמי, ובוודאי בפרק החדש של עשייתי הציבורית. זו היא גם, כאמור, לא עת של סיכומים, אך זו היא בהחלט עת של הכרת הטוב והכרת תודה.

 

אני מבקש להודות מקרב לב לכל אחד ואחת מכם על השותפות, הידידות, העשייה המשותפת, האמון ולא פחות מכך גם על המחלוקות הלא רבות שהיו תמיד לשם שמים ותולדה טבעית של המחויבות שלנו לעשייה המשותפת.

אני חדור בהכרת תודה למנהיגות המתנדבת של התנועה, בהנהלות שעבדתי עמן וביתר המוסדות. התברכתי בשותפים נהדרים ובראשם יו"רי ההנהלה עמם פעלתי: פאולה אדלשטיין ז"ל, אברהם מלמד, ירון שביט, ראובן מרקו ויאיר לוטשטיין. מעטים הם הארגונים הציבוריים בישראל שיש להם מנהיגות כה איכותית, מסורה ומרחיקת ראות, היודעת להעניק גיבוי ותמיכה ובאותה העת לדרבן ולאתגר.

תודתי העמוקה לכל חברי וחברות צוות התנועה לדורותיו – שותפיי הגדולים - א.נשים חכמים, יצירתיים ומסורים, אנשי ונשות אמונה ומעשה, המקדישים את חייהם המקצועיים, ולא מעט מחייהם האישיים, למפעל המשותף שלנו.

רבני ורבות התנועה היו לי לאורך כל הדרך משפחה מורחבת, מקור השראה ושותפי אמת, שידעו לחבור אל החזון והחלומות ובאותה העת להעמיד לפני מראה מפכחת ומעוררת.

יושבי.ות ראש הקהילות הוותיקות והחדשות ושותפיהם להנהגות הקהילות נדמו תמיד בעיני כחלוצים בני ימינו, המחוללים מעשה עכשווי של "חומה ומגדל", המבטיח את עתידה של החברה הישראלית.

ההיברו יוניון קולג', ארצנו ונציגיה במוסדות הלאומיים, התנועה בצפון אמריקה, האיגוד העולמי, וכל שותפינו הרבים ברחבי העולם היו עמנו ולצדנו בדרך הארוכה, ובלעדי תמיכתם קשה היה להתמיד ולהעפיל בה. כך גם כל הקרנות, הארגונים והיחידים.ות שתמכו בנו מתוך אמונה גדולה בחשיבות ובאיכות העשייה שלנו למען החברה הישראלית ובמעגליה השונים.

אני מסיים את כהונתי כמנכ"ל התנועה בתחושה עמוקה של "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם... וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד ט-יב).

 

באופן ממוקד אני מבקש להודות להנהלת התנועה שאפשרה לי בזמן כהונתי לממש גם את רצוני לפעול בזירה הפוליטית. הדבר אינו קל בעיני, והוא משקף אמון וגם אמונה כי אין זירה במדינת ישראל שממנה ראוי ונדיר את רגלינו וקולנו. לאורך כל הדרך הקפדנו על אי הזיהוי של התנועה שלנו עם מפלגה מסוימת, וכך יהיה גם בעתיד. דלתות בתי הכנסת שלנו פתוחות לרווחה בפני מגוון קהלים ישראלים וזה הוא יעודנו. גם בעת כהונתי בכנסת אעמיד ייעוד זה לנגד עיני, בשעה שאשמיע ברמה קול יהודי ליברלי ואאבק על ערכינו וזכויותינו. בכל שנות קיומה ידעה היהדות הרפורמית לשלב במלאכת מחשבת מורכבת ערכים, משימות ויעדים, ושילוב עדין זה הוא סוד כוחנו. הידיעה כי בכנסת הקרובה יכהנו גם נבחרי ציבור לא מעטים ההופכים את היהדות לקרדום של קנאות דתית ולאומנית אך מחדדת בעבורי את הצורך להשמיע את קולנו ברמה, ובמקביל לזכור תמיד כי ערכינו באים לידי ביטוי לא פחות חשוב ומשפיע, בכל טקס בת ובר מצווה באחת מן הקהילות, מותב של בית הדין לגיור, טיול של נוער תל"ם, סמינר של המכינה הקדם צבאית, מפגש העצמה לנשים בהובלת קרן בכבוד, שיעור בבית ספר ממלכתי, קבלת שבת של צעירים, לימוד משותף עם אחים ואחיות מהתפוצות, עתירה לתיקון עוול שלטוני, טיפול משפטי מסור בעניינה של משפחת עולים ועוד ועוד ועוד מפעלים, פעולות ומעשי יום יום.

 

יש בי אמון גדול ועמוק בהנהלת התנועה הנוכחית ובצוות המוביל של התנועה. אני חש כי תנועתנו נמצאת בידיים טובות, נאמנות ומיומנות מאד. באופן טבעי, כל חילופי הנהגה מולידים גם אתגרים, אולם המנהיגות המתנדבת, המקצועית והרבנית של התנועה שלנו תדע להתמודד עם אתגרים אלו היטב, ויתרה מכך – להפוך אותם גם להזדמנות להתחדשות, צמיחה והתרעננות. אני אעשה הכל על מנת לסייע לחברות ולחברים האוחזים במוסרות ההנהגה המקצועית והמתנדבת, הן בתקופת המעבר והן לאחריה.

זו היא גם הזדמנות נאותה להתנצל בפני כל מי שנפגע.ה מהתנהלות כזו או אחרת שלי. אין ספק שאם הייתי נמדד רק על פי הקפדתי להחזיר טלפון או לענות להודעת דוא"ל או טקסט הייתי נדון לכף חובה של ממש... אם היה במעשי או במחדלי כדי לפגוע ברגשות מי מכם.ן אנא קבלו את התנצלותי הכנה. לבסוף, ארשה לעצמי להודות גם כאן לשותפתי נועה, שפגשתיה בפורום הצעירים בבית דניאל, לשלושת ילדינו, עמליה, אביגיל ועמוס, חניכי נוער תל"ם, ולכל משפחתי, שהיו שותפים מלאים לעשייה שלי.

 

כמה הולם לסיים פרק חיים אחד ולפתוח בחדש, בראשיתה של ספירת העומר, המזכירה לנו להודות על כל שהיה עד כה, אך במקביל לא לשקוט על השמרים, ולהניף את עומרי עשייתנו בתודה ובהלל אך גם להכיר בכך שעלינו להמשיך לחרוש, לזרוע ולקצור, בבחינת: "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" (תהילים צ יז, מתוך ההקדמה לספירת העומר)

 

בהערכה גדולה ובאהבה,

גלעד.