בעניני דיומא

משהו לחג: מחשבות לקראת פורים

הרבה אילה רונן סמואלס

כל ישראלית אם תישאל, תדע להגיד שחג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר. אבל כמה מאתנו יודעים את הסיפור לפרטיו, לעמקו, כולל ההרחבות המדרשיות של חז"ל וההשראה שקיבלו ממנה דורות של יהודים? כמה מאתנו גיבשו לגביו דעה?

בערב פורים ובבוקר החג תקרא המגילה בבתי הכנסת, בצירוף ברכות. בשמחת ההתחפשות והמולת הרעשנים, קל שלא לשמוע על מה מברכים. אבל שווה לשים לב מה מדגישות הברכות. לפני הקריאה מברכים על הניסים שהקב"ה עשה לנו  בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. הברכה שלאחר הקריאה מפרטת ומודה לאל  הרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ.

ואכן, המגילה מתארת הרבה ריבים ומדנים וגם נקמות קשות ואכזריות. המלך אחשוורוש נוקם באשתו ושתי, המסרבת להציג עצמה לראווה במשתה הגברים (עירומה, מציעים חז"ל). את השומרים שזממו להרגו הוא מוציא להורג. המן זומם להשמיד את היהודים בממלכה כנקמה על כך שמרדכי מסרב להשתחוות לו.

 אך לא רק הפרסים נקמנים אכזריים. לא מעטים זעים בחוסר נוחות למשמע הפרק התשיעי במגילה, המתאר פשיטות קשות של היהודים ורצח כל שונאיהם, כולל ילדים ועם רב מאד- כשבעים ושישה אלף! בשנת 1995 רצח יהודי מנוול עשרות מתפללים במערת המכפלה. החלטתו לבצע את הטבח דווקא ביום פורים לא היתה מקרית. הוא שאב ממסורת עתיקה של שנאה, נקמנות ורצחנות. כן, גם זה קיים במסורת שלנו.

אולי הפרק התשיעי הוא הסיבה שרבים בציבור החילוני נמנעים מקריאת מגילה ומסתפקים במסיבת תחפושות (ובמקרה הטוב גם במשלוח מנות ומתן צדקה לכבוד החג).

אני לא מוותרת על המגילה, למרות שבדרך כלל בוחרת להדגיש את חלקיה האחרים. מגילת אסתר מלמדת אותי משהו חשוב מאד על העם שלי. היהדות לא רק "נשמרה" ו"שרדה" לאורך אלפי שנים. היא צמחה, התפתחה ועברה שינויים רבים. יהודים ויהודיות נאלצו להגיב לתמורות בסביבתם ובתוכם. המציאות היהודית בארץ ישראל היתה שונה מזו שבמדבר ואחרת לגמרי ממציאות החיים בגולה הבבלית (זו המתוארת במגילת אסתר). לאורך אלפי שנים התפתחו מסורות מגוונות, בהתמודדות עם אתגרי החיים בתפוצות בתקופות שונות.

מרדכי קפלן, הוגה ומנהיג יהודי חשוב מן המאה העשרים, הציע לחשוב על היהדות כעל ציוויליזציה. לדבריו, היהדות היא יותר מעם, יותר מתרבות, יותר מדת ויותר מהיסטוריה. הציוויליזציה היהודית מקיפה את כל אלה ועוד, ומכילה את המתחים, הסתירות והמאבקים שאפיינו את תולדותינו. הסיפור הדרמטי והמסעיר של מגילת אסתר רווי באלה ומשקף אותם. זו מהות רוחה של המגילה: וְנַהֲפוֹךְ הוּא, ההיפוכים הקוטביים הנמצאים בתוך השלם.

מצוות חג הפורים לא שולחות אותנו בתאוות נקם אל אויבנו, אלא אחד אל השני. יהודים מצווים לטרוח על משלוח מנות לחברים ולזכור לתת מתנות לעניים, דווקא ביום החג. ככה בונים חברה ועם: בחיזוק הפנימי ולא בשנאה החוצה.

לכן, לא נוותר על מגילת אסתר וניפגש בחג לפורים שפיל – חגיגת פורים קהילתית. הציבור מוזמן!

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.