שלום,
לא. זו לא טעות הקלדה. כיוונתי לשאול על התוכנית לל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר, שיחול בשישי הבא, 9.5.
המועד הזה חודש וכמעט קודש על ידי הציונות המעשית (הביטחוניסטית) של אמצע המאה הקודמת.
לפני שארחיב בעניין הל"ג, אזמין כאן לקבלת השבת מחר, אותה תוביל מרב שטרן לצידו של חי.
אני ביקשתי להביא הפעם את פינת האופטימיות כבחירה מוסרית ומעבר לזה, להיות אחת מן הקהילה, בתפילה.
ובאשר לל"ג בעומר:הרבה דליה מרקס כותבת בספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי":
מנהיגי הציונות ביקשו למצוא במסורת אירועים וסמלים שיוכלו לשמש לילדי ישראל דוגמה לחיים של עמידה לאומית ושל גבורה צבאית. כשם שגבורת המקבים הפכה מרכזית בחג החנוכה, כך גבורת בר כוכבא. אלא שמרד בר כוכבא כמודל צבאי הוא בעייתי, היות שהמרד הסתיים בחורבן עצום ובאובדן התקווה לריבונות יהודית למשך כמעט אלפיים שנה. ובכל זאת, המרד ומי שעמד בראשו הפכו לסמל של עמידה צבאית".
לכן הפלמ"ח הוקם רשמית בל"ג בעומר ושבע שנים מאוחר יותר בחר בן גוריון להקים את צה"ל במועד זה.
בעשורים האחרונים הפך המועד בעיקר לערב של מדורות ענק, ענני עשן וחשש לשריפות. זה כמובן בצד האירועים במירון, עליהם לא ארחיב כאן.
בקהילת תפילת האדם יצרנו בשנה שעברה מודל חדש, אותו נשכלל השנה:
בחמישי הבא ניפגש בבית קהילת תפילת האדם, סביב ״מדורה״ קטנה, חמה, נקייה ובעיקר עליזה.
מזמינים אתכן ואתכם להגיע עם חברים שמתאים להם ערב של הפוגה בלי לפגוע בסביבה.
עם שירים שכולם מוזמנים לבחור מראש וסיפורים שכולם מוזמנים לספר במעגל:
על רגעים משמעותיים בחיים, רגעים מדליקים ואירועים שחיממו לכם את הלב,
ברוח האווירה "סביב המדורה".
יהיה כיבוד קל ואפשר גם להביא משלכם,
היין עלינו וכמובן התה.
מחכים לכן/ם לערב מהנה !
באיחולים וייחולים לבשורות מפתיעות
ובברכה לשבת שיהיה בה מטעמו של שלום,
אילה
