top of page

NEWS

I am a description.
Click here to edit.

שלום,

אמרה ידועה מצביעה בגיחוך על המקום בו נמצאים האנשים שחשבו שלא ניתן להסתדר בלעדיהם. אני גאה לומר שכבר עכשיו ברור שאפשר להסתדר בלעדי. זה כנראה הסימן החזק ביותר שקהילת תפילת האדם משגשגת. 

מחר אצא לחודש שבתון, שאני מקווה שיהיה ראשון מתוך חמישה. הקהילה שלנו תמשיך לפעול כמעט ללא שינוי. 

  • את הובלת קבלות השבת לקחו על עצמם שירלי וייזרמרב שטרן וירון זיו. הקהילה תמשיך ותגיע כי זה נעים ומעניין ומכניס שבת ללב.

  • את בית המדרש תוביל דר' בת-שבע ברוש (פרטים בהמשך). 

  • השיווק יוחזק כתמיד על ידי מתנדבות הצוות

  • רק את שיעורי כיתת הגיור ושיעורי בר המצווה אני לוקחת על עצמי ואלמד מרחוק. 

  • הכל יתוקתק למופת בניצוחן של בת שבע ויסנודל, רכזת הקהילה ואם הבית סוניה נוביק

     אלה מעידים על כוחה של הקהילה.  

כמה מילים על קהילה: 

בימים הקשים כל כך של תחילת שנה שניה למלחמה; כאשר כל יום מביא שכול וכאב למשפחות רבות כל כך; כאשר נשמתה של האומה רועדת ושאלות קיומיות מעיבות על כולנו- בימים אלה קהילה יכולה להעניק מעגל שייכות, נחמה ותקווה. 

הצעד הראשון פנימה מהוסס, לרוב. אני יודעת שיש בין קוראי המייל כאלה שהתכוונו, שרצו, שתכננו להגיע אבל... אני מזמינה אותך ואותך לחרוג מן המשבצת של השגרה ולהגיע. לנסות. להתנסות. להיחשף ולהיפתח למשהו חדש ולהרגיש חלק ממעגל שנכון לערכים ולסגנון שלך. רבים מאיתנו יודעים ויודעות לומר מה לא טוב היום. מה התקלקל בישראליות וביהדות הישראלית. אצלנו תמצאו את הטוב והמטיב שביהדות הישראלית. צריך רק להגיע, להתרשם ולחזק יחד איתנו את גרעין הטוב הזה. 

 

את קבלת השבת תוביל השבוע מרב שטרן ולצידה חי מגדל. שימו לב- עם הזזת השעון והתקצרות היום, קבלות השבת יחלו בשעה 16:30.

כתמיד, אם תקדימו תמצאו כוס תה חם וכיבוד להנעים את המפגש והחברה.

 

 


ביום שני הקרוב תיפתח סדרה של 4 שיעורים בבית המדרש שלנו: 

 

 

סדרת מפגשים בנושא: בריאת העולם – בספר בראשית.

שתי אידיאולוגיות בסיפור בריאת העולם וההתמודדות עם מיתולוגיות במזרח הקדום.

נתכנס לקריאה צמודה בסיפורי הבריאה (בראשית א-ג) ולימוד בהובלת ד"ר בת-שבע ברוש.

יחד נחקור ונדון בסוגיות:

1. כמה פעמים נברא העולם?

2. חשיפת הקשרים לתרבות המזרח הקדום והרקע האידיאולוגי להיווצרותם.

3. למה נבראו הצמחים לפי השמש?

4. למה מוזכרים דווקא התנינים מבין כל העופות וחיות המים?

5. מתי נברא המין האנושי, ראשון או אחרון?

6. האם נבראו הזכר והנקבה יחדיו?

7. איזו השקפת עולם מסתתרת בכל גרסה?

8. מי המציא את יום השבת?

9. למה הנחש מפתה את האישה?

10. האם הנחש שיקר?

11. למה יש רוע בעולמו של האל הטוב?

הסדרה כוללת 4 מפגשים,

בימי שני בנובמבר - בבית קהילת תפילת האדם.

מתחילים ב 4.11.2024

בשעה 19:00

לפרטים והרשמה – 050-3866300 בת שבע ויסנודל, תפילת האדם.

 

עקב יציאתי לשבתון, לא אשלח מיילים במהלך נובמבר. לקבלת עדכונים ולמעקב אחר הקורה בקהילה הכנסו לדף הפייסבוק של הקהילה או כתבו לי, ואצרף אתכם לקבוצת ההודעות שלנו.

בברכה,

אילה


8 צפיות0 תגובות

שלום, 

המועד הקרוי שִׂמְחַתּ תּוֹרָה הוא צעיר יחסית, בן כאלף שבע מאות שנים בלבד. התורה לא מכירה אותו וגם לא הנביאים. הוא יצירה של האמוראים, אותם חז"לינו שישבו בבבל לאחר חורבן בית המקדש ועיצבו מחדש את הדרך בה יהודים התפללו, חגגו, חיו וגם התאבלו. 

הם לקחו את היום שלאחר שבעת ימי הסוכות, שהתורה קוראת לו שְּׁמִינִי עֲצֶרֶתּ, והכניסו לתוכו את סיום קריאת התורה השנתית. עם השנים, זה הפך לחגיגה הנפתחת בבוקר החג בקריאה בסיום ספר דברים ובתחילת ספר בראשית ובהקפות של שמחה עם ספר התורה. המנהג של "הקפות שניות" עונה על הרצון לשמוח בליווי נגינה גם בקהילות בהן לא מקובל לנגן במהלך השבת והחג. 

האסון והטבח הנורא של השבעה באוקטובר הכתים גם את שמחת תורה. ברור שמחר ובשנים הקרובות, הכתם הזה מחתים את החג במובן הביולוגי- החתמה סביבתית שהופכת לחלק מן הדבר עצמו, כאילו היתה גנטית.

ובכל זאת, אל לנו לוותר על החג הזה. כמו שהיה קשה לחוג את פורים ואת יום העצמאות, כמו שתהינו איך נעשה כיפור במציאות שבה הדימויים הקשים של הפיוט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הפכו לממשיים, כך נחוג גם מחר. קודם כל בעצירה ובעצרת- לא נסתפק בשבתון וארוחות חגיגיות. ניפגש. נהיה יחד. 

נשיר את השירים שיבטאו מדויק ככל האפשר את הרגשות, החששות והתקוות שבלב. נפתח את ספר התורה ונקרא את פסוקיו האחרונים וגם את הראשונים.  לכך נוסיף לימוד ושיחה על משמעות ועל התחברות או ניתוק וניכור. 

מחר, חמישי, בשעה 9:00 בבוקר: 


למחרת החג נפגש לקבלת שבת ראשונה של אחרי החגים. חי מגדל יהיה לצידי על הפסנתר ויחד נביא את הטוב של השבת- את השלווה, את הנשימה העמוקה, את הנחמה והנעימות שנוצר במעגל הקהילתי המיוחד שלנו.


בברכה למועד שיביא שמחה ורגיעה 

ולשבת של מנוחה ושלום,

אילה












4 צפיות0 תגובות

שלום, 

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" היא מצווה מהתורה.

השכל שואל האם אפשר להתנתק מהמציאות ולשמוח? אך הנפש, אותה חלק מסתורי באדם, מדהימה אותנו פעם אחר פעם ביכולתה להתרחב ולכלול שני הקצוות. יותר מזה, היא יכולה להתמלא ברגעי שמחה ושלווה כדי להתמודד טוב יותר בעת עצב, לחץ ודאגה.

הבוקר עמי עסוק בקישוט הסוכה והכנתה לאירוחי החג, ובהם האירוח המסורתי של הקהילה לערב שירה ואושפיזין.

אני מסיימת את הפרטים האחרונים לקבלת השבת עם קרן סימן טוב, מתייעצת עם הרב קובי וייס על השילוב המושלם של שירים, טקסטים ודיאלוג לבוקר שמחת תורה. ובמהלך עבודה על דרשה ורשימת קניות אחרונה, בין טיגון בצל לחיתוך רימונים, אני מתחילה להרגיש את שמחת החג מפעפעת ועולה בי.

אני מקווה בכל ליבי שכל אחד ואחת מקוראי המייל הזה יחגגו, יבקרו בסוכה, ישמחו בה וירגעו.

כקהילה נתכנס לקבלת שבת סוכות, לערב שירה ואושפיזין, לשירה וללימוד בשמחת תורה ולאחר מכן לקבלת השבת הראשונה של "אחרי החגים".

הפרטים מופיעים בפליירים, וזהו הזמן להודות לצוות השיווק המצוין של הקהילה על המחשבה, העיצוב וההפצה של כל הטוב הזה. תודה לתמר נוה קורן שמובילה את הצוות, למרב שטרן, למאשה ליפשיץ שמעדכנת את האתרים ולבת שבע ויסנודל שתמיד פעילה ועושה. תבורכו!





צפייה 10 תגובות
1
2
bottom of page